Sefer Torah in Memory of Pinchas Shalom Meir Aryeh
Donation protected
בס"ד
Pinchas Shalom Meir Aryeh
ביום חמישי האחרון הלך לעולמו בדמי ימיו הבחור הצדיק פנחס שלום מאיר אריה זצ"ל.
פנחס נפטר בגיל 36, בטרם זכה להקים בית ולהותיר אחריו ילדים.
בימים האחרונים סבל פנחס מכאבים קשים מאוד ופנה פעם אחר פעם לבדיקות בבתי חולים ובמרפאות לבקש רפואה לכאביו. הכאבים המשיכו ותקפו שוב ושוב, ובמוצאי שבת התלונן על כאבים נוראים בראש, הרופאים חשבו בתחילה שיש לו דלקת אוזניים, ונתנו לו אנטיביוטיקה שלא הועילה. נקבע לו תור ל-MRI, אך ריבון על העולמים חפץ אחרת והחליט לקטוף אותו בטרם עת למגינת לב משפחתו ואוהביו הרבים.
פנחס היה נראה כאיש רגיל ופשוט בתכלית, אך רק לאחר פטירתו, כשמצטרפות העדויות ונערמים הסיפורים מעוד ועוד מכרים ובני משפחה – מצטיירת דמות מרעישה של בעל מדרגה, איש קדוש וצדיק אמיתי, ומעשיו נראים כלקוחים מתוך ספר על אחד מגדולי ישראל.
כך למשל, במשך שנים ארוכות נהג לעשות תענית דיבור מכניסת השבת ועד צאתה – גם כשיש אורחים, גם כשהוא מוקף בידידים ובבני משפחה, גם כשהוא רוצה כל כך להביע את דעתו, אחז בפלך השתיקה. ולפנחס שהיה מלא בחיות ובאהבת חיים, היה מה לומר בכל עניין, ולמרות זאת שבת אחר שבת שתק שתיקה גמורה.
או למשל ההנהגה שלא לאכול בשרי. במשך שנים עד יומו האחרון נמנע מאכילת בשר או עוף, וכל זה שמא השחיטה ושאר ההכנות להכשרת הבשר לא נעשו באופן המהודר והמדוקדק ביותר. שום דבר לא שבר את הקבלה הזאת שקיבל על עצמו – לא אירועים ולא חגים ולא ארוחות גורמה. עד יומו האחרון אכל רק 'פרווה'.
וכמובן, הנהגות נוספות כמו: המנהג שלו לעשות תיקון חצות בקבר שמואל הנביא, ההקפדה שלו להתפלל עם מניינים בהנץ החמה, ובהם זכה להצטרף למניין עם המקובל הרב עדס שליט"א, וכן הדבקות שלו בציצית שלו, שהשתדל שלא להסירה ממנו בשום נסיבות, ולבסוף אף זכה להיקבר איתה.
אבל מעל הכול היה זה הלב שלו. ליבו של פנחס הלך לפניו. כל מי שהכיר את פנחס, הכיר קודם כל את הלב שלו. כל נדכה וקשה רוח, כל צרוע וזב חוטם, כל עני ומר נפש – כולם כולם מצאו את דרכם אליו וקיבלו ממנו אש"ל מלא. הוא דאג להם לאוכל, ללינה, למימון – עד קצה גבול היכולת שלו, והרבה מעבר לכך. מעולם לא סירב לאדם שביקש ממנו טובה, ואם לא היה ביכולתו לעזור לו – הוא פנה לאחרים שיעזרו לאותם נצרכים. ולא די שהיה נח לכל מי ששיחר פניו וביקש את עזרתו, אלא דאג מיוזמתו לעזור למי שזקוק גם כשלא שהתבקש.
הייתה תקופה שהחזיק בביתר חנות ממתקים לפרנסתו, והדבר נתפרסם ברחבי העיר שכל מי שיש לו חברת תהילים או "אבות ובנים" או כל פעילות קודש אחרת – מוזמן לבוא וליטול בלי תשלום ובלי מדי הרבה הסברים, רק לקחת בפשטות גמורה כאילו שהוא עושה חסד עם בעל הבית. הוא לא היה מסוגל לחשוב על מצב שיש יהודים שאין להם, ולא פעם לקח על עצמו הלוואות למען אנשים, שלא היה להם די הצורך להכנות שבת או לצרכים אחרים. אנשים רבים מעידים, כי הוא הציל אותם מחרפת רעב, כפשוטו. בלילות שבת היה לו מנהג לארח מחוסרי בית ולתת להם לטעות ממאכלי השבת הביתיים, בכך העניק להם קורת גג וקורת רוח. "פעם אחת", סיפר עד ראייה, "פנחס היה בנסיעה ברכבו, ופתאום קפצו על הרכב כמה נערים שרצו טרמפ. פנחס – לא די שלא נזף בהם על סיכון חייו וחייהם וההתפרצות לתחום שאינו שלהם, אלא נרתם מיד להסיע אותם לאן שביקשו והתענין בהם ובמעשיהם עד סוף הנסיעה". הייתה לו מומחיות רבה בבנייה וגם מהמומחיות הזאת הרעיף לכל דצריך שנקרה בדרכו – יעץ, התקין, סידר לאנשים רבים שהסתבכו עם בעיות בשיפוץ, וגם את זה עשה בלי להתחשבן ובתחושת אגביות ופשטות גמורה. הנזיפה הקבועה, שאחיו ואחיותיו הנשואים היו נוזפים בו, היא: "פנחס, אל תחלק לילדים עוד ממתקים"... הלב הזה, שתמיד רק רצה לתת ולעזור ולשמח אנשים, לא הבין איך אפשר שלא להעניק...
והלב הגדול הזה נדם.
אבל אי אפשר לתת לו ללכת בלי זכר, בלי להקים לו שם ושארית, בלי שיהיו עוד ועוד יהודים שיזכרו שהיה חי כאן יהודי שכל כולו היה לב – טוב עין וטוב לב, בלי חשבונאות ובלי פנקסנות ובלי בררנות ובלי שום אינטרסים של כדאיות ותועלת אישית. אחד היה רצונו – לתת.
כעת הגיע הזמן של כולנו, כל עם ישראל, לתת לו בחזרה.
עד עכשיו הוא היה בשביל כל מי שהיה צריך. כעת הוא צריך אותנו.
אדם שנפטר בלי זרע של קיימא, כתוב בזוהר הקדוש, העזרה הטובה ביותר בעבורו היא לכתוב ספר תורה על שמו, והוא שמקים לו יד ושם תחת דור ההמשך שלא זכה להקים.
הרוצה להיות שותף להנצחת שמו כאן
Our beloved Pinchas passed away at 36 years old and did not leave children behind. Our family is heartbroken and shocked. He was a son, brother, uncle, and friend to many.
Within the last few days, he was experiencing excruciating pain originating from his brain, traveling to his ear and jaw. He went back and forth to the hospital for a few days, complaining about his pain. The doctors initially thought he had an ear infection, so they gave him antibiotics which did not help.
Finally, the doctors scheduled him for an MRI but unfortunately could not get an appointment for him soon enough. A few days later, he was found in his bed asleep and unresponsive. He was confirmed deceased on Thursday, March 10th, 2022, at 3:00 pm. His funeral was that night engraved at Are Azayton in Israel.
Pinchas was an extraordinary soul known for his constant giving and unbelievable Yeerat Shemayim.
When he heard that there may be an issue with kosher meat in Israel, he did not touch any chicken or beef for 4-5 years. He did not speak on Shabbat, other than prayers and studying Torah.
He served very holy people in the most giving way possible. He helped countless people with enormous amounts of money without anyone's knowledge; even his own family did not know until the funeral occurred. Random people jumped up to say a few words, and they were telling stories about how Pinchas saved their entire family from hunger.
For many years, he fed the homeless every Shabbat all night until morning. People came knocking on our door asking for Pinchas and everyone knew what they came for.
He did not look like a holy man at all. He dressed very simply, but never removed his Tzitzit. He ended up being buried with it, which is unusual. He used to do Kiba Avaen (the commandment of honoring parents) in an indescribable way. Pinchas was exceptionally humble and will always hold a special place in our hearts.
We would like to continue his legacy by creating a Sefer Torah in his honor and for his soul to have an Aliyah in Heaven. Any additional funds will be used to feed the hungry on Shabbat (directly or indirectly).
Our family really appreciates your help in honoring his life and lifting his soul.
He could not resist giving, even what he did not have. His main goal in life was to help people who were left behind. A true Baal Chesed. The loss of Pinchas is a loss for countless people in need.
Pinchas Shalom Meir Aryeh
ביום חמישי האחרון הלך לעולמו בדמי ימיו הבחור הצדיק פנחס שלום מאיר אריה זצ"ל.
פנחס נפטר בגיל 36, בטרם זכה להקים בית ולהותיר אחריו ילדים.
בימים האחרונים סבל פנחס מכאבים קשים מאוד ופנה פעם אחר פעם לבדיקות בבתי חולים ובמרפאות לבקש רפואה לכאביו. הכאבים המשיכו ותקפו שוב ושוב, ובמוצאי שבת התלונן על כאבים נוראים בראש, הרופאים חשבו בתחילה שיש לו דלקת אוזניים, ונתנו לו אנטיביוטיקה שלא הועילה. נקבע לו תור ל-MRI, אך ריבון על העולמים חפץ אחרת והחליט לקטוף אותו בטרם עת למגינת לב משפחתו ואוהביו הרבים.
פנחס היה נראה כאיש רגיל ופשוט בתכלית, אך רק לאחר פטירתו, כשמצטרפות העדויות ונערמים הסיפורים מעוד ועוד מכרים ובני משפחה – מצטיירת דמות מרעישה של בעל מדרגה, איש קדוש וצדיק אמיתי, ומעשיו נראים כלקוחים מתוך ספר על אחד מגדולי ישראל.
כך למשל, במשך שנים ארוכות נהג לעשות תענית דיבור מכניסת השבת ועד צאתה – גם כשיש אורחים, גם כשהוא מוקף בידידים ובבני משפחה, גם כשהוא רוצה כל כך להביע את דעתו, אחז בפלך השתיקה. ולפנחס שהיה מלא בחיות ובאהבת חיים, היה מה לומר בכל עניין, ולמרות זאת שבת אחר שבת שתק שתיקה גמורה.
או למשל ההנהגה שלא לאכול בשרי. במשך שנים עד יומו האחרון נמנע מאכילת בשר או עוף, וכל זה שמא השחיטה ושאר ההכנות להכשרת הבשר לא נעשו באופן המהודר והמדוקדק ביותר. שום דבר לא שבר את הקבלה הזאת שקיבל על עצמו – לא אירועים ולא חגים ולא ארוחות גורמה. עד יומו האחרון אכל רק 'פרווה'.
וכמובן, הנהגות נוספות כמו: המנהג שלו לעשות תיקון חצות בקבר שמואל הנביא, ההקפדה שלו להתפלל עם מניינים בהנץ החמה, ובהם זכה להצטרף למניין עם המקובל הרב עדס שליט"א, וכן הדבקות שלו בציצית שלו, שהשתדל שלא להסירה ממנו בשום נסיבות, ולבסוף אף זכה להיקבר איתה.
אבל מעל הכול היה זה הלב שלו. ליבו של פנחס הלך לפניו. כל מי שהכיר את פנחס, הכיר קודם כל את הלב שלו. כל נדכה וקשה רוח, כל צרוע וזב חוטם, כל עני ומר נפש – כולם כולם מצאו את דרכם אליו וקיבלו ממנו אש"ל מלא. הוא דאג להם לאוכל, ללינה, למימון – עד קצה גבול היכולת שלו, והרבה מעבר לכך. מעולם לא סירב לאדם שביקש ממנו טובה, ואם לא היה ביכולתו לעזור לו – הוא פנה לאחרים שיעזרו לאותם נצרכים. ולא די שהיה נח לכל מי ששיחר פניו וביקש את עזרתו, אלא דאג מיוזמתו לעזור למי שזקוק גם כשלא שהתבקש.
הייתה תקופה שהחזיק בביתר חנות ממתקים לפרנסתו, והדבר נתפרסם ברחבי העיר שכל מי שיש לו חברת תהילים או "אבות ובנים" או כל פעילות קודש אחרת – מוזמן לבוא וליטול בלי תשלום ובלי מדי הרבה הסברים, רק לקחת בפשטות גמורה כאילו שהוא עושה חסד עם בעל הבית. הוא לא היה מסוגל לחשוב על מצב שיש יהודים שאין להם, ולא פעם לקח על עצמו הלוואות למען אנשים, שלא היה להם די הצורך להכנות שבת או לצרכים אחרים. אנשים רבים מעידים, כי הוא הציל אותם מחרפת רעב, כפשוטו. בלילות שבת היה לו מנהג לארח מחוסרי בית ולתת להם לטעות ממאכלי השבת הביתיים, בכך העניק להם קורת גג וקורת רוח. "פעם אחת", סיפר עד ראייה, "פנחס היה בנסיעה ברכבו, ופתאום קפצו על הרכב כמה נערים שרצו טרמפ. פנחס – לא די שלא נזף בהם על סיכון חייו וחייהם וההתפרצות לתחום שאינו שלהם, אלא נרתם מיד להסיע אותם לאן שביקשו והתענין בהם ובמעשיהם עד סוף הנסיעה". הייתה לו מומחיות רבה בבנייה וגם מהמומחיות הזאת הרעיף לכל דצריך שנקרה בדרכו – יעץ, התקין, סידר לאנשים רבים שהסתבכו עם בעיות בשיפוץ, וגם את זה עשה בלי להתחשבן ובתחושת אגביות ופשטות גמורה. הנזיפה הקבועה, שאחיו ואחיותיו הנשואים היו נוזפים בו, היא: "פנחס, אל תחלק לילדים עוד ממתקים"... הלב הזה, שתמיד רק רצה לתת ולעזור ולשמח אנשים, לא הבין איך אפשר שלא להעניק...
והלב הגדול הזה נדם.
אבל אי אפשר לתת לו ללכת בלי זכר, בלי להקים לו שם ושארית, בלי שיהיו עוד ועוד יהודים שיזכרו שהיה חי כאן יהודי שכל כולו היה לב – טוב עין וטוב לב, בלי חשבונאות ובלי פנקסנות ובלי בררנות ובלי שום אינטרסים של כדאיות ותועלת אישית. אחד היה רצונו – לתת.
כעת הגיע הזמן של כולנו, כל עם ישראל, לתת לו בחזרה.
עד עכשיו הוא היה בשביל כל מי שהיה צריך. כעת הוא צריך אותנו.
אדם שנפטר בלי זרע של קיימא, כתוב בזוהר הקדוש, העזרה הטובה ביותר בעבורו היא לכתוב ספר תורה על שמו, והוא שמקים לו יד ושם תחת דור ההמשך שלא זכה להקים.
הרוצה להיות שותף להנצחת שמו כאן
Our beloved Pinchas passed away at 36 years old and did not leave children behind. Our family is heartbroken and shocked. He was a son, brother, uncle, and friend to many.
Within the last few days, he was experiencing excruciating pain originating from his brain, traveling to his ear and jaw. He went back and forth to the hospital for a few days, complaining about his pain. The doctors initially thought he had an ear infection, so they gave him antibiotics which did not help.
Finally, the doctors scheduled him for an MRI but unfortunately could not get an appointment for him soon enough. A few days later, he was found in his bed asleep and unresponsive. He was confirmed deceased on Thursday, March 10th, 2022, at 3:00 pm. His funeral was that night engraved at Are Azayton in Israel.
Pinchas was an extraordinary soul known for his constant giving and unbelievable Yeerat Shemayim.
When he heard that there may be an issue with kosher meat in Israel, he did not touch any chicken or beef for 4-5 years. He did not speak on Shabbat, other than prayers and studying Torah.
He served very holy people in the most giving way possible. He helped countless people with enormous amounts of money without anyone's knowledge; even his own family did not know until the funeral occurred. Random people jumped up to say a few words, and they were telling stories about how Pinchas saved their entire family from hunger.
For many years, he fed the homeless every Shabbat all night until morning. People came knocking on our door asking for Pinchas and everyone knew what they came for.
He did not look like a holy man at all. He dressed very simply, but never removed his Tzitzit. He ended up being buried with it, which is unusual. He used to do Kiba Avaen (the commandment of honoring parents) in an indescribable way. Pinchas was exceptionally humble and will always hold a special place in our hearts.
We would like to continue his legacy by creating a Sefer Torah in his honor and for his soul to have an Aliyah in Heaven. Any additional funds will be used to feed the hungry on Shabbat (directly or indirectly).
Our family really appreciates your help in honoring his life and lifting his soul.
He could not resist giving, even what he did not have. His main goal in life was to help people who were left behind. A true Baal Chesed. The loss of Pinchas is a loss for countless people in need.
Organizer and beneficiary
Aryeh Family
Organizer
Hollywood, FL
Ariel Kramer
Beneficiary