- L
- R
- I
Hello friends, family and friends to be.
My name is Alexis (Lexi) Pelton. I am 18 years old, an American citizen living abroad in Jerusalem, Israel studying music. I am majoring at the Jerusalem Academy of Music and Dance in music performance on the instrument I believe to be superior, the viola. My story is complex, but my fundraising goals are simple- and I need your help.
(עברית למטה)
What are my fundraising goals?
To raise enough money to attend an international music festival and school that I have been accepted to attend this summer. The festival is The Aspen Music Festival 2017 in Aspen, CO, and I will explain more in depth about the festival later.
The full cost needed to cover all expenses is $12,000.
Why do I need financial help?
In short, my mother has severe multiple sclerosis and is fully disabled. She is not able to work and lives off of social security. My father suffered a severe stroke in which he had to undergo emergency brain surgery and was hospitalized for two full months- leaving him in large debt. I have been able to start my bachelor's degree at the Jerusalem Academy of Music and Dance with help from supporters. Also, I received multiple scholarships from the Jerusalem Music Center under the program for excellent young musicians. Sadly, the cost of living in a foreign country as a foreign student is very difficult and I do not have enough help as of now to go to such a prestigious international course on my own dime. This is where you come in to the story. I kindly invite you to read about my life story and how I got to where I am today.
More about me and how I got to where I am today.
I was born and raised in Memphis, TN. In fifth and sixth grade, I was in the public school orchestra program where I received a school instrument and was taught the very basics (how to hold the instrument and bow). I was not taking private music lessons of any sort.
In 6th grade, my father moved to Israel with his new wife. I decided to move with him to pursue music in further depth at the Jerusalem Conservatory of Music and Dance. I also wished to broaden my horizons with a foreign language and foreign culture. Life was at its best.
I started my 7th grade of school (age 12) studying Hebrew and starting my first private lessons on the viola with Professor Zvi Carmeli at the Jerusalem Conservatory. I was soon exposed to the emotional capabilities classical music possesses and the power that it has to change a young person's life. These were valuable assets for life's next roller coasters.
In October of 2012, mother (who lives in Memphis, TN) was diagnosed with severe multiple sclerosis. This, alongside her severe bipolar disorder, meant that she became fully disabled and was out of work. My recent move to Israel meant that I was out of harm's way financially, but this proved to be temporary. After 6 months of learning to read, speak and write Hebrew, I was put into public schooling. I finished the 7th grade and was off to the states for a visit over the summer. My mother's condition had depleted and she had started new types of chemotherapy to battle her MS. I returned to Israel in September 2013 after a visit home. This was a new school year and a new start. I started playing in the Conservatory Orchestra and continued my weekly private lessons with Zvi.
In October of 2013, my father suffered from a severe stroke. A vessel in his brain had erupted and he was rushed into emergency brain surgery with little chance of surviving. By god's grade, he survived the surgery and started a long and expensive road to recovery. During this time, he and his wife went into deep debt to cover all the needed medical procedures and hospitalizations.
Two months after his stroke, it was evident that the debt was too large to continue supporting me and my education. I was sent back to the states to live with my mother. Upon returning to the states, it was clear that finishing high school (let alone music studies of some sort) would not be simple.
At this point in life, god sent my way a family of angels. A family that I had gotten to know in Israel decided to take me under their wing. They brought me back to Israel to continue studying with Zvi and to finish high school. With their financial and emotional help, I finished high school in a foreign language with the highest of honours. I also graduated from the Jerusalem Conservatory and was accepted into the higher level Jerusalem Academy, where I started last October my bachelor's degree.
Through the rough times in my life, music was my shoulder to cry on. During my father's hospitalizations and recovery, the viola was there to listen to my sorrow. After losing a close friend to cancer, the viola gave me a way to mourn. God has pointed in the musical direction for me despite all the obstacles that were put in my way. Against all the odds, I have been able to pursue my musical education and be successful in doing so.
With all the help I received, financial and emotional, I put my best foot forward. I started practicing 6 hours a day. I took my music as seriously as my faith in God, and I worked hard as I continue to do so today.
So what is this Aspen Festival?
Last October, upon starting my first year at the Academy, my mother's medical situation continued to deplete. It has gotten to the point where she can't walk alone, and her memory fails her often. She is a fighter, but this doesn't stop her constant pain and need to rest.
In October, I got a feeling in my heart that it was time to start looking into continuing my musical dreams in the states, where I would be closer to my ill mother. I looked online for the most prestigious summer music festival I could find. I found the Aspen School of Music and Festival and was immediately intrigued. At the time, it looked way over my capabilities, but I decided to push myself and audition. I decided the experience of doing the audition would be worth something even if I did not get in. (for those who would like to get to know this 2 month festival more in depth, the website to do so is https://www.aspenmusicfestival.com)
Two weeks ago, I received an email that changed my life. I was accepted to attend!
Why is this festival/course so important?
Aspen is considered a top of the art boot camp for aspiring classical musicians like me. The faculty includes the best teachers from the most prestigious schools (Julliard for instance). The acceptance rate is very small and the level extremely high. I will be exposed to the highest level of classical musicians, professionals and students together. This is a crucial part of my musical training in becoming the best musician I can offer to the world.
I feel that my life story inspires me daily to get up early in the morning, open up my viola and connect again. I have much to say to the world, and not enough words. Music is my way of telling to the world my story and sharing with the world my deepest emotions. I have beaten the odds and have been accepted into the highest level musical training course there is to offer. I am honoured and humbled to be accepted into such festival, and have deep hopes to meet at Aspen a teacher with whom I will move back to the states to study with, and therefore be closer to my mother. I appreciate deeply anyone who has taken the time to read my story.
My personal hopes in this campaign:
I hope you can be a part in my journey to Aspen, and in my journey to beating life's odds. I hope one day to tell a story to my grandchildren, about how the world is merciful and caring. I hope to tell them how with help of friends, family and even strangers, I pursued my deepest dreams and desires and overcome the most difficult life stories. I have been told that this is a silly idea, but I have much faith in the world and in god.
Let's make this happen together.
Much love,
Lexi
My email: [email redacted] (for any questions)
עברית
אני אפתח בלהגיד תודה על כך שאתם משקיעים מזמנכם כדי לקרוא את מה שכתבתי. אתחיל בלהציג את עצמי. שמי אלקסיס (לקסי) פלטון. אני בת 18, אזרחית ארצות הברית, חיה כבר כמה שנים בישראל ועכשיו גרה בירושלים. אני כרגע לומדת ויולה קלאסית במסגרת של תואר ראשון באקדמיה למוסיקה בירושלים. אני מאמינה שמכיוון שלוויולה יש צליל הדומה מאוד לקולו של האדם, יש לה את הכוח לגעת ולרגש את בני אדם בצורה מאוד ייחודית וחזקה. סיפור חיי בהחלט אינו פשוט, אך מטרת הקמפיין שלי מאוד פשוטה.
למה אני מתכוונת "קמפיין" ומה מטרות הקמפיין שלי?
הכוונה בקמפיין היא לא רק גיוס כספים אלה גם פרויקט משותף של כולנו לעזור כל אחד בדרכו שלו (גם אם לא לתרום כסף, להפיץ וכדומה) לעזור לי להגשים חלום מקצועי ואישי.
לגייס מספיק כסף כדי להגיע לפסטיבל מוסיקה בין לאומי בן חודשיים שהתקבלתי אליו לאחר מבחנים קשים רבים. בפסטיבל אייצג את רמת הנגינה בארץ, מכוון שכל לימודי המוסיקה שלי התקיימו בארץ- וגם בתור סטודנטית של האקדמיה בירושלים. אני לוקחת את הפסטיבל מאוד ברצינות ומחשיבה אותו כצעד מאוד חשוב בקריירה המקצועית שלי ובהתפתחות המוסיקלית שלי. הפסטיבל נקרא אספן (Aspen), והוא מתקיים מידי קיץ בקולורדו, ארצות הברית, ובהמשך אסביר עליו ועל חשיבותו יותר לעומק. הסכום המלא שאצטרך כדי לכסות את כל ההוצאות הוא $12,000. הסכום כולל דמי מחייה לחודשיים, הקורס עצמו, ביטוח בריאות, וכרטיסי טיסה.
למה אני צריכה את העזרה הכלכלית שלכם?
בקצרה, לאמי יש טרשת נפוצה חמורה והיא נכה באופן מלא. היא לא מסוגלת לעבוד וחיה מכספי הביטוח החברתי של ארצות הברית. אבי סבל מאירוע שבץ מוחי חמור והיה צריך לעבור ניתוח חירום במוח. הוא היה מאושפז במשך חודשיים, מה שהשאיר אותו בחובות גדולים מאוד. הוא עד היום משלם עליהם ובנוסף משתקם מבחינה פיזית.
הצלחתי השנה להתחיל תואר באקדמיה למוסיקה בעזרת תורמים ובעזרת המרכז למוסיקה בירושלים. בעבר גם קיבלתי מלגות נוספות מהקונסרבטוריון בירושלים. לצערי, חיים במדינה זרה בתור סטודנטית זרה הם לא קלים מבחינה כספית, במיוחד מכיוון שכסטודנטית זרה איני מקבלת אשרת עבודה. פה אתם מוזמנים להיכנס לסיפור.
קצת יותר על עצמי:
נולדתי בממפיס טנסי שבארצות הברית. גדלתי שם עד גיל 12. את הויולה הכרתי בבית ספר יסודי, מעט זמן לפני עלייתי ארצה. הגעתי לישראל בגיל 12 עם אבי שהתחתן מחדש עם ישראלית. התחלתי ללמוד ויולה באופן פרטני רק בגיל 12, כאשר התחלתי שיעורים עם הפרופסור צביקה כרמלי בקונסרבטוריון שליד האקדמיה בירושלים. העלייה ארצה הייתה קשורה בסיבות משפחתיות אבל גם מאוד קשורה ברצון העז שלי לקדם את לימודי המוסיקה שלי מתוך חלום ילדות.
בכיתה ח', נכנסתי לאולפן לחצי שנה, ולמדתי עברית מההתחלה. באולפן למדתי לקרוא, לכתוב ולדבר. אחרי חצי שנה של לימוד שפה, הועברתי לבית ספר חטיבת ביניים רגיל. המשכתי בזמן הזה ללמוד לנגן ולאט לאט הבנתי את היכולות שיש למוסיקה קלאסית להשפיע על החיים של צעירים כמוני לטובה. זה היה גורם הכרחי למה שחיכה לי אחר כך.
באוקטובר 2012, אמי (שגרה בממפיס) אובחנה בטרשת נפוצה. לצד מחלה קיימת שלה, הפרעה דו-קוטבית, הפך הטיפול במחלה החדשה להיות מאוד קשה ומסובך. זה הוביל למצב שאמי נהייתה נכה לגמרי. מכיוון שאני לפני זמן קצר עברתי עם אבי לישראל, המחלה החדשה של אמי לא פגעה בי מבחינה כספית נכון לאותו זמן. עובדה זו הוכחה כזמנית.
בביקור בממפיס בקיץ 2013, היה ברור שהמצב של אמי התדרדר מאוד. היא התחילה סוגים חדשים של תרופות. חזרתי ארצה לשנת לימודים חדשה - כיתה ט'.
בחזרתי ארצה, הצטרפתי לתזמורת של הקונסרבטוריון בירושלים. שנה חדשה, התחלות חדשות. באוקטובר 2013, אבי סבל מאירוע מוחי חמור. כלי דם במוח שלו התפוצץ והוא הוכנס לניתוח חירום. הרופאים נתנו לו מעט מאוד סיכויים לחיות. הוא שרד את הניתוח בעזרת השם והתחיל דרך ארוכה מאוד לשיקום פיזי ומוחי. בזמן הזה, הוא ואשתו נכנסו לחובות גדולים מכל האשפוזים והניתוחים.
חודשיים לאחר השבץ, נהייה ברור לאשתו שהחובות גדולים מדיי ועליי לחזור לארצות הברית לגור עם אמי החולה. הבעיה בכך, הייתה שאמי הייתה נכה לגמרי, כמו שציינתי קודם לכן. היא לא יכלה לעבוד. לא הייתה לי דרך להגיע ללימודים, לא היה מי שישלם על בית ספר וכמובן לא על לימודי המוסיקה. בשלב הזה בסיפור אלוהים שלח אליי משפחת מלאכים. משפחת לואנץ, שזכיתי להכיר בזמני בארץ עוד לפני האירוע המוחי של אבי, החליטו לאמץ אותי למשפחה שלהם שמתגוררת בקיבוץ חצרים שבדרום, במטרה שאסיים לפחות את לימודי התיכון ובתקווה להמשיך גם את לימודי המוסיקה. בעזרתם הרגשית והכלכלית, הצלחתי לסיים את התיכון בממוצע 97 בשפה זרה-עברית. אני גם סיימתי לימודים בקונסרבטוריון והתקבלתי לאקדמיה הגבוהה איפה שהתחלתי באוקטובר שעבר את התואר הראשון שלי בביצוע.
מוסיקה הייתה בשבילי הכתף לבכות עליה בזמנים הקשים בחיים שלי. בזמן האשפוזים של אבא שלי, הוויולה הייתה שם כדי להקשיב לכאבים שלי. אחרי שאיבדתי חבר יקר שנפטר מסרטן, הוויולה נתנה לי דרך להתאבל. איכשהו תמיד החיים הובילו אותי למוסיקה, ובעזרת המוסיקה קיבלתי חיים. כנגד כל הסיכויים, הצלחתי לרדוף אחרי ההשכלה המוסיקלית שלי ולהצטיין בכך.
עם כל העזרה שקיבלתי, כלכלית ורגשית, התחלתי להקדיש את חיי למוסיקה. התחלתי להתאמן בוויולה 6 שעות ביום בממוצע.
אז מהו בדיוק פסטיבל המוסיקה של אספן?
באוקטובר האחרון, בדיוק בתחילת דרכי באקדמיה, מצבה הבריאותי של אמי התחיל להתדרדר באופן משמעותי. זה הגיע לנקודה שבה היא לא יכולה ללכת בכוחות עצמה, והזיכרון הכללי שלה גם הוא התדרדר.
באוקטובר, התפתחה הרגשה בליבי שעליי למצוא דרכים להמשיך את לימודיי המוסיקליים בארצות הברית, כך שאהיה יותר קרובה לאמי החולה. חיפשתי באינטרנט אודות קורס הקיץ הכי יוקרתי שאוכל למצוא. מצאתי את פסטיבל המוסיקה של אספן ומיד נמשכתי לרעיון להגיע לשם. בזמנו, הקורס היה נראה הרבה מעבר לרמתי אך החלטתי לתת הכל באודישן ולקוות שאצליח להתעלות על עצמי. החלטתי שיהיה שווה לעבור את התהליך של להכין הקלטות לאודיציה ושזו חוויה בפני עצמה אפילו שלא סביר שאתקבל. (לאלה שירצו לקרוא על הקורס יותר לעומק, הנה הקישור https://www.aspenmusicfestival.com/ )
לפני שבועיים, קיבלתי אמייל ששינה את חיי- התקבלתי לפסטיבל הקיץ של אספן!
למה הקורס הזה כל כך חשוב?
אספן נחשב חוד החנית של המוסיקה הקלאסית לצעירים כמוני. הסגל כולל את המורים הכי נחשבים מבתי הספר הכי יוקרתיים שיש. אחוז המתקבלים מאוד נמוך ורמת הנגינה מאוד גבוהה. בקורס, אני אחשף לרמה הכי גבוהה של מוסיקאים קלאסיים - מקצוענים ותלמידים גם יחד. זהו צעד מכריע בלימודי המוסיקה שלי שבהם אהפוך למוסיקאית הכי טובה שאני יכולה להיות.
אני מרגישה שסיפור חיי נותן לי השראה וכוח לקום כל בוקר, לפתוח את הוויולה ולהתחבר לעולם שוב. יש לי מסר גדול להעביר לעולם שלא מסתכם במילים. מוסיקה היא דרכי לשתף את העולם בסיפורי וברגשותיי העמוקים ביותר. ניצחתי את כל הסיכויים והתקבלתי לקורס הקיץ ברמה הכי גבוהה. לכבוד הוא לי להתקבל לפסטיבל ברמה כזאת, ויש לי תקוות גדולות למצוא מורה באספן שאיתו אוכל להמשיך את לימודי המוסיקליים בארצות הברית וכך להיות יותר קרובה לאמי. אני מעריכה מעומק ליבי את כל מי שהשקיע מזמנו היקר לקרוא את הסיפור שלי.
תקוותיי האישיות בקמפיין זה:
אני מקווה שתוכלו להצטרף אליי במסע לאספן, ובמסעי לנצח כנגד כל הסיכויים. אני מקווה יום אחד לספר סיפור לנכדיי, על כמה העולם שלנו אכפתי ורחום. אני מקווה לספר להם איך בעזרת חברים, משפחה, ואפילו זרים, רדפתי אחרי חלומותיי ורצונותיי העמוקים ביותר והתגברתי על סיפור חיי הלא פשוט. נאמר לי שזהו רעיון מטופש, אבל יש לי אמונה גדולה בטוב ליבם של האנשים בעולם שלנו.
בואו נעשה את זה ביחד!
לקסי
My name is Alexis (Lexi) Pelton. I am 18 years old, an American citizen living abroad in Jerusalem, Israel studying music. I am majoring at the Jerusalem Academy of Music and Dance in music performance on the instrument I believe to be superior, the viola. My story is complex, but my fundraising goals are simple- and I need your help.
(עברית למטה)
What are my fundraising goals?
To raise enough money to attend an international music festival and school that I have been accepted to attend this summer. The festival is The Aspen Music Festival 2017 in Aspen, CO, and I will explain more in depth about the festival later.
The full cost needed to cover all expenses is $12,000.
Why do I need financial help?
In short, my mother has severe multiple sclerosis and is fully disabled. She is not able to work and lives off of social security. My father suffered a severe stroke in which he had to undergo emergency brain surgery and was hospitalized for two full months- leaving him in large debt. I have been able to start my bachelor's degree at the Jerusalem Academy of Music and Dance with help from supporters. Also, I received multiple scholarships from the Jerusalem Music Center under the program for excellent young musicians. Sadly, the cost of living in a foreign country as a foreign student is very difficult and I do not have enough help as of now to go to such a prestigious international course on my own dime. This is where you come in to the story. I kindly invite you to read about my life story and how I got to where I am today.
More about me and how I got to where I am today.
I was born and raised in Memphis, TN. In fifth and sixth grade, I was in the public school orchestra program where I received a school instrument and was taught the very basics (how to hold the instrument and bow). I was not taking private music lessons of any sort.
In 6th grade, my father moved to Israel with his new wife. I decided to move with him to pursue music in further depth at the Jerusalem Conservatory of Music and Dance. I also wished to broaden my horizons with a foreign language and foreign culture. Life was at its best.
I started my 7th grade of school (age 12) studying Hebrew and starting my first private lessons on the viola with Professor Zvi Carmeli at the Jerusalem Conservatory. I was soon exposed to the emotional capabilities classical music possesses and the power that it has to change a young person's life. These were valuable assets for life's next roller coasters.
In October of 2012, mother (who lives in Memphis, TN) was diagnosed with severe multiple sclerosis. This, alongside her severe bipolar disorder, meant that she became fully disabled and was out of work. My recent move to Israel meant that I was out of harm's way financially, but this proved to be temporary. After 6 months of learning to read, speak and write Hebrew, I was put into public schooling. I finished the 7th grade and was off to the states for a visit over the summer. My mother's condition had depleted and she had started new types of chemotherapy to battle her MS. I returned to Israel in September 2013 after a visit home. This was a new school year and a new start. I started playing in the Conservatory Orchestra and continued my weekly private lessons with Zvi.
In October of 2013, my father suffered from a severe stroke. A vessel in his brain had erupted and he was rushed into emergency brain surgery with little chance of surviving. By god's grade, he survived the surgery and started a long and expensive road to recovery. During this time, he and his wife went into deep debt to cover all the needed medical procedures and hospitalizations.
Two months after his stroke, it was evident that the debt was too large to continue supporting me and my education. I was sent back to the states to live with my mother. Upon returning to the states, it was clear that finishing high school (let alone music studies of some sort) would not be simple.
At this point in life, god sent my way a family of angels. A family that I had gotten to know in Israel decided to take me under their wing. They brought me back to Israel to continue studying with Zvi and to finish high school. With their financial and emotional help, I finished high school in a foreign language with the highest of honours. I also graduated from the Jerusalem Conservatory and was accepted into the higher level Jerusalem Academy, where I started last October my bachelor's degree.
Through the rough times in my life, music was my shoulder to cry on. During my father's hospitalizations and recovery, the viola was there to listen to my sorrow. After losing a close friend to cancer, the viola gave me a way to mourn. God has pointed in the musical direction for me despite all the obstacles that were put in my way. Against all the odds, I have been able to pursue my musical education and be successful in doing so.
With all the help I received, financial and emotional, I put my best foot forward. I started practicing 6 hours a day. I took my music as seriously as my faith in God, and I worked hard as I continue to do so today.
So what is this Aspen Festival?
Last October, upon starting my first year at the Academy, my mother's medical situation continued to deplete. It has gotten to the point where she can't walk alone, and her memory fails her often. She is a fighter, but this doesn't stop her constant pain and need to rest.
In October, I got a feeling in my heart that it was time to start looking into continuing my musical dreams in the states, where I would be closer to my ill mother. I looked online for the most prestigious summer music festival I could find. I found the Aspen School of Music and Festival and was immediately intrigued. At the time, it looked way over my capabilities, but I decided to push myself and audition. I decided the experience of doing the audition would be worth something even if I did not get in. (for those who would like to get to know this 2 month festival more in depth, the website to do so is https://www.aspenmusicfestival.com)
Two weeks ago, I received an email that changed my life. I was accepted to attend!
Why is this festival/course so important?
Aspen is considered a top of the art boot camp for aspiring classical musicians like me. The faculty includes the best teachers from the most prestigious schools (Julliard for instance). The acceptance rate is very small and the level extremely high. I will be exposed to the highest level of classical musicians, professionals and students together. This is a crucial part of my musical training in becoming the best musician I can offer to the world.
I feel that my life story inspires me daily to get up early in the morning, open up my viola and connect again. I have much to say to the world, and not enough words. Music is my way of telling to the world my story and sharing with the world my deepest emotions. I have beaten the odds and have been accepted into the highest level musical training course there is to offer. I am honoured and humbled to be accepted into such festival, and have deep hopes to meet at Aspen a teacher with whom I will move back to the states to study with, and therefore be closer to my mother. I appreciate deeply anyone who has taken the time to read my story.
My personal hopes in this campaign:
I hope you can be a part in my journey to Aspen, and in my journey to beating life's odds. I hope one day to tell a story to my grandchildren, about how the world is merciful and caring. I hope to tell them how with help of friends, family and even strangers, I pursued my deepest dreams and desires and overcome the most difficult life stories. I have been told that this is a silly idea, but I have much faith in the world and in god.
Let's make this happen together.
Much love,
Lexi
My email: [email redacted] (for any questions)
עברית
אני אפתח בלהגיד תודה על כך שאתם משקיעים מזמנכם כדי לקרוא את מה שכתבתי. אתחיל בלהציג את עצמי. שמי אלקסיס (לקסי) פלטון. אני בת 18, אזרחית ארצות הברית, חיה כבר כמה שנים בישראל ועכשיו גרה בירושלים. אני כרגע לומדת ויולה קלאסית במסגרת של תואר ראשון באקדמיה למוסיקה בירושלים. אני מאמינה שמכיוון שלוויולה יש צליל הדומה מאוד לקולו של האדם, יש לה את הכוח לגעת ולרגש את בני אדם בצורה מאוד ייחודית וחזקה. סיפור חיי בהחלט אינו פשוט, אך מטרת הקמפיין שלי מאוד פשוטה.
למה אני מתכוונת "קמפיין" ומה מטרות הקמפיין שלי?
הכוונה בקמפיין היא לא רק גיוס כספים אלה גם פרויקט משותף של כולנו לעזור כל אחד בדרכו שלו (גם אם לא לתרום כסף, להפיץ וכדומה) לעזור לי להגשים חלום מקצועי ואישי.
לגייס מספיק כסף כדי להגיע לפסטיבל מוסיקה בין לאומי בן חודשיים שהתקבלתי אליו לאחר מבחנים קשים רבים. בפסטיבל אייצג את רמת הנגינה בארץ, מכוון שכל לימודי המוסיקה שלי התקיימו בארץ- וגם בתור סטודנטית של האקדמיה בירושלים. אני לוקחת את הפסטיבל מאוד ברצינות ומחשיבה אותו כצעד מאוד חשוב בקריירה המקצועית שלי ובהתפתחות המוסיקלית שלי. הפסטיבל נקרא אספן (Aspen), והוא מתקיים מידי קיץ בקולורדו, ארצות הברית, ובהמשך אסביר עליו ועל חשיבותו יותר לעומק. הסכום המלא שאצטרך כדי לכסות את כל ההוצאות הוא $12,000. הסכום כולל דמי מחייה לחודשיים, הקורס עצמו, ביטוח בריאות, וכרטיסי טיסה.
למה אני צריכה את העזרה הכלכלית שלכם?
בקצרה, לאמי יש טרשת נפוצה חמורה והיא נכה באופן מלא. היא לא מסוגלת לעבוד וחיה מכספי הביטוח החברתי של ארצות הברית. אבי סבל מאירוע שבץ מוחי חמור והיה צריך לעבור ניתוח חירום במוח. הוא היה מאושפז במשך חודשיים, מה שהשאיר אותו בחובות גדולים מאוד. הוא עד היום משלם עליהם ובנוסף משתקם מבחינה פיזית.
הצלחתי השנה להתחיל תואר באקדמיה למוסיקה בעזרת תורמים ובעזרת המרכז למוסיקה בירושלים. בעבר גם קיבלתי מלגות נוספות מהקונסרבטוריון בירושלים. לצערי, חיים במדינה זרה בתור סטודנטית זרה הם לא קלים מבחינה כספית, במיוחד מכיוון שכסטודנטית זרה איני מקבלת אשרת עבודה. פה אתם מוזמנים להיכנס לסיפור.
קצת יותר על עצמי:
נולדתי בממפיס טנסי שבארצות הברית. גדלתי שם עד גיל 12. את הויולה הכרתי בבית ספר יסודי, מעט זמן לפני עלייתי ארצה. הגעתי לישראל בגיל 12 עם אבי שהתחתן מחדש עם ישראלית. התחלתי ללמוד ויולה באופן פרטני רק בגיל 12, כאשר התחלתי שיעורים עם הפרופסור צביקה כרמלי בקונסרבטוריון שליד האקדמיה בירושלים. העלייה ארצה הייתה קשורה בסיבות משפחתיות אבל גם מאוד קשורה ברצון העז שלי לקדם את לימודי המוסיקה שלי מתוך חלום ילדות.
בכיתה ח', נכנסתי לאולפן לחצי שנה, ולמדתי עברית מההתחלה. באולפן למדתי לקרוא, לכתוב ולדבר. אחרי חצי שנה של לימוד שפה, הועברתי לבית ספר חטיבת ביניים רגיל. המשכתי בזמן הזה ללמוד לנגן ולאט לאט הבנתי את היכולות שיש למוסיקה קלאסית להשפיע על החיים של צעירים כמוני לטובה. זה היה גורם הכרחי למה שחיכה לי אחר כך.
באוקטובר 2012, אמי (שגרה בממפיס) אובחנה בטרשת נפוצה. לצד מחלה קיימת שלה, הפרעה דו-קוטבית, הפך הטיפול במחלה החדשה להיות מאוד קשה ומסובך. זה הוביל למצב שאמי נהייתה נכה לגמרי. מכיוון שאני לפני זמן קצר עברתי עם אבי לישראל, המחלה החדשה של אמי לא פגעה בי מבחינה כספית נכון לאותו זמן. עובדה זו הוכחה כזמנית.
בביקור בממפיס בקיץ 2013, היה ברור שהמצב של אמי התדרדר מאוד. היא התחילה סוגים חדשים של תרופות. חזרתי ארצה לשנת לימודים חדשה - כיתה ט'.
בחזרתי ארצה, הצטרפתי לתזמורת של הקונסרבטוריון בירושלים. שנה חדשה, התחלות חדשות. באוקטובר 2013, אבי סבל מאירוע מוחי חמור. כלי דם במוח שלו התפוצץ והוא הוכנס לניתוח חירום. הרופאים נתנו לו מעט מאוד סיכויים לחיות. הוא שרד את הניתוח בעזרת השם והתחיל דרך ארוכה מאוד לשיקום פיזי ומוחי. בזמן הזה, הוא ואשתו נכנסו לחובות גדולים מכל האשפוזים והניתוחים.
חודשיים לאחר השבץ, נהייה ברור לאשתו שהחובות גדולים מדיי ועליי לחזור לארצות הברית לגור עם אמי החולה. הבעיה בכך, הייתה שאמי הייתה נכה לגמרי, כמו שציינתי קודם לכן. היא לא יכלה לעבוד. לא הייתה לי דרך להגיע ללימודים, לא היה מי שישלם על בית ספר וכמובן לא על לימודי המוסיקה. בשלב הזה בסיפור אלוהים שלח אליי משפחת מלאכים. משפחת לואנץ, שזכיתי להכיר בזמני בארץ עוד לפני האירוע המוחי של אבי, החליטו לאמץ אותי למשפחה שלהם שמתגוררת בקיבוץ חצרים שבדרום, במטרה שאסיים לפחות את לימודי התיכון ובתקווה להמשיך גם את לימודי המוסיקה. בעזרתם הרגשית והכלכלית, הצלחתי לסיים את התיכון בממוצע 97 בשפה זרה-עברית. אני גם סיימתי לימודים בקונסרבטוריון והתקבלתי לאקדמיה הגבוהה איפה שהתחלתי באוקטובר שעבר את התואר הראשון שלי בביצוע.
מוסיקה הייתה בשבילי הכתף לבכות עליה בזמנים הקשים בחיים שלי. בזמן האשפוזים של אבא שלי, הוויולה הייתה שם כדי להקשיב לכאבים שלי. אחרי שאיבדתי חבר יקר שנפטר מסרטן, הוויולה נתנה לי דרך להתאבל. איכשהו תמיד החיים הובילו אותי למוסיקה, ובעזרת המוסיקה קיבלתי חיים. כנגד כל הסיכויים, הצלחתי לרדוף אחרי ההשכלה המוסיקלית שלי ולהצטיין בכך.
עם כל העזרה שקיבלתי, כלכלית ורגשית, התחלתי להקדיש את חיי למוסיקה. התחלתי להתאמן בוויולה 6 שעות ביום בממוצע.
אז מהו בדיוק פסטיבל המוסיקה של אספן?
באוקטובר האחרון, בדיוק בתחילת דרכי באקדמיה, מצבה הבריאותי של אמי התחיל להתדרדר באופן משמעותי. זה הגיע לנקודה שבה היא לא יכולה ללכת בכוחות עצמה, והזיכרון הכללי שלה גם הוא התדרדר.
באוקטובר, התפתחה הרגשה בליבי שעליי למצוא דרכים להמשיך את לימודיי המוסיקליים בארצות הברית, כך שאהיה יותר קרובה לאמי החולה. חיפשתי באינטרנט אודות קורס הקיץ הכי יוקרתי שאוכל למצוא. מצאתי את פסטיבל המוסיקה של אספן ומיד נמשכתי לרעיון להגיע לשם. בזמנו, הקורס היה נראה הרבה מעבר לרמתי אך החלטתי לתת הכל באודישן ולקוות שאצליח להתעלות על עצמי. החלטתי שיהיה שווה לעבור את התהליך של להכין הקלטות לאודיציה ושזו חוויה בפני עצמה אפילו שלא סביר שאתקבל. (לאלה שירצו לקרוא על הקורס יותר לעומק, הנה הקישור https://www.aspenmusicfestival.com/ )
לפני שבועיים, קיבלתי אמייל ששינה את חיי- התקבלתי לפסטיבל הקיץ של אספן!
למה הקורס הזה כל כך חשוב?
אספן נחשב חוד החנית של המוסיקה הקלאסית לצעירים כמוני. הסגל כולל את המורים הכי נחשבים מבתי הספר הכי יוקרתיים שיש. אחוז המתקבלים מאוד נמוך ורמת הנגינה מאוד גבוהה. בקורס, אני אחשף לרמה הכי גבוהה של מוסיקאים קלאסיים - מקצוענים ותלמידים גם יחד. זהו צעד מכריע בלימודי המוסיקה שלי שבהם אהפוך למוסיקאית הכי טובה שאני יכולה להיות.
אני מרגישה שסיפור חיי נותן לי השראה וכוח לקום כל בוקר, לפתוח את הוויולה ולהתחבר לעולם שוב. יש לי מסר גדול להעביר לעולם שלא מסתכם במילים. מוסיקה היא דרכי לשתף את העולם בסיפורי וברגשותיי העמוקים ביותר. ניצחתי את כל הסיכויים והתקבלתי לקורס הקיץ ברמה הכי גבוהה. לכבוד הוא לי להתקבל לפסטיבל ברמה כזאת, ויש לי תקוות גדולות למצוא מורה באספן שאיתו אוכל להמשיך את לימודי המוסיקליים בארצות הברית וכך להיות יותר קרובה לאמי. אני מעריכה מעומק ליבי את כל מי שהשקיע מזמנו היקר לקרוא את הסיפור שלי.
תקוותיי האישיות בקמפיין זה:
אני מקווה שתוכלו להצטרף אליי במסע לאספן, ובמסעי לנצח כנגד כל הסיכויים. אני מקווה יום אחד לספר סיפור לנכדיי, על כמה העולם שלנו אכפתי ורחום. אני מקווה לספר להם איך בעזרת חברים, משפחה, ואפילו זרים, רדפתי אחרי חלומותיי ורצונותיי העמוקים ביותר והתגברתי על סיפור חיי הלא פשוט. נאמר לי שזהו רעיון מטופש, אבל יש לי אמונה גדולה בטוב ליבם של האנשים בעולם שלנו.
בואו נעשה את זה ביחד!
לקסי
Organizer and beneficiary
Robert Harp
Beneficiary