Hello, my name is Tehilla Ayala Lazar.

I am a mother of three kids ages five, three, and two, and a wife to an amazing husband.

We live on a hilltop in Israel in the Binyamin area .

Three years ago I was attacked by an attack dog while taking my six week old daughter for a walk at night. It could have ended there, but somehow my daughter and I survived. After a month of emotional abuse from the dog's owner, I broke down and was hospitalized in a psychiatric ward.

I have been fighting PTSD, Agoraphobia, Anxiety, and Depression for the past three years as a result of the attack. I was in a rehab home for a few months, to give me tools to function in my home. However, being outside was still a challenge for me. And yet, I did not give up, trying to find creative ways to survive, and be there for my family.

I began to do better with the help of therapy and my husband. I started working with animals and kids. It gave me a reason to fight and live.

Over the past two years, I have built myself up to walk around our land in order to water our trees, and feed our animals on our petting zoo farm. It is what gets me up every morning.

The dog owner of my original attack had kept me silent for so long. Just seeing or hearing his name would disconnect me and I would pass out. Before a disconnecting episode, I only have a few seconds to realize the trigger and either sit, shout for help, or close the door to breathe before my brain locks and I pass out. If I miss those few seconds, I am stuck, left helpless and unable to wake up and get out of the triggered place.

 Through therapy, I started sharing all I had been through. Nevertheless, during this process the dog's owner has recently started driving by our house again and again, causing me to keep passing out each time I see him. My agoraphobia is telling me to never go outside again, but I don't want this.This is my land, my home. Everything I worked so hard for has started to crumble to the ground. Seeing any trucks that are similar to his, or seeing his car causes me to blackout. Therefore I stopped going out by myself. However, this has just made my depression even worse .

I realized I can't control him nor can I control my reaction to the trauma. But what I can and will do is to find a way to live again as normal as possible.

Specialized trauma therapy is a huge way to help me. At the moment I am seeing a therapist, but she is not experienced with trauma, and is therefore being more harmful than helpful. I really need someone who can help me fight this and make it livable. Having a specialized trauma therapist is crucial, but is too expensive for us to afford. 

Another way that I can help myself is by getting a service dog. I heard about so many ways that a trained dog can help me. I found a place that has the type of dog needed, and we have started a year long process of training. This dog will also help me with my anxiety and depression. Although we do not have the needed funds for this dog, he has allowed me to start the process. But we will not be able to take home this service dog without the proper amount of money (22,000 NIS)

 

Thirdly, a friend of mine thought of the idea to build a fence around our land so I can walk around independently outside my house without my kids seeing me pass out. We have started, but need help with raising additional money to finish building it.

 

Lately I have felt I can't live in this life anymore, suffering and having to rely solely on others for everything. I am trying to stay positive for my kids, but it's hard when the things that can help me are just out of reach.

I want my children to be able to have the most normal mother possible in my situation, with God's help with fewer disconnections. I want Yiftach, my five year old, to not feel responsible for my well being when we go outside. I will be able to take control of my body as much as possible and not be dependent on others all the time. It will also help Shlomo (my husband) let go and feel that he can live life without worrying every second about me.

I am hoping to be able to be able to raise enough money to allow me to accomplish the three things mentioned above in order to help me move on, and accomplish as much long term healing as I can.

I am humbly and vulnerably not staying silent and turning to you for help. I am asking if you can help me in any way to get the things that will help me be able to function independently to heal myself. I thank you deeply from the bottom of my heart for being a step in my recovery. G-D GIVE ME STRENGTH.

 Thank you,

Tehilla Lazar

שלום,
שמי תהילה אילה לזר
הנני אמא לשלושה מתוקים בגילאי 5, 3 ו- 2 ורעיה לבעלי היקר שלמה.
אנו גרים בישראל בגבעה בישובי בנימין.
.

לפני שלוש שנים הותקפתי ע"י כחב תקיפה בזמן שטילתי בלילה עם ביתי בת השישה שבועות עלי במנשא. הכל יכול היה להיגמר שם אך איכשהו ביתי ואני שרדנו. אחרי חודש של התעללות רגשית ע"י בעל הכלב, נשברתי ואושפזתי במחלקה פסיכאטרית.
נלחמתי בפוסט טראומה (PTSD), אגרופוביה, חרדות ודיכאון אליהם הוכנסתי באחת בעיקבות התקיפה במשך שלושת השנים האחרונות .
הייתי בסוטריה לכמה חודשים לקבלת כלים להתמודדוות ותיפקוד בבית.
אך למרות זאת להיות מחוץ לבית זה עדיין התמודדות בשבילי ולמרות זאת לא ויתרתי, מנסה כל הזמן למצוא דרכים יצירתיות לשרוד ולהיות כאן בשביל משפחתי
התחלתי להשתקם בעזרת הטיפולים ותמיכתו המסורה של בעלי, חידשתי את הפעילויות והעבודה שלי עם בע"ח ועם ילדים. זה נתן לי סיבה ללחום ולחיות.
במהלך השנתיים האחרונות, בניתי את עצמי ליכולת להתהלך מסביב לביתינו בכדי שאוכל להשקות העצים ולהאכיל את החיות בפינת החי שלנו. זה מה שמקים אותי כל בוקר.
בעל הכלב התוקף השאיר אותי שותקת לזמן כה רב. רק משמיעת שמו או מראהו הייתי מתנתקת ומתעלפת. לפני מצב של התעלפות יש לי רק כמה שניות להיות מודעת לטרייגר ואז לנסות להספיק לשבת, לצעוק לעזרה או לסגור את הדלת לפני שהמוח שלי ננעל ואני מתעלפת. אם אני מפספסת את אותם השניות, אני תקועה. נותרת חסרת אונים וללא היכולת לקום ולהתרחק ממוקד הטרייגר.

דרך מפגשי הטיפול התחלתי לשתף בכל מה שעברתי. והתחלתי להתחזק ולהפוך את ביתינו וחצרינו לעולם שלם עבורי ועבור משפחתי.
אך במקביל מהלך התקופה האחרונה בעל הכלב התחיל לסוע באופן קבוע לאט בסמוך לביתינו גורם לי לשוב ולהתעלף שוש ושוב ושוב לאורך היום. האגרופוביה שלי אומרת לי לעולם לא לצאת עוד החוצה, אך איני רוצה בזאת! זהו ביתי , זוהי אדמתי! כל מה שעבדתי כל כך קשה להיבנות ולהשתקם מתפורר לי לאפר. אפילו מראית משאיר או רכב המזכירה את שלו אנו נחסמת ומתמוטטת..
לכן הפסקתי לצאת מפתח ביתי לבדי. אך זה כמובן הפך אותי לתלותית ביותר והגביר מאד את הדיכאון שלי.
הבנתי שאיני יכולה לעצור את התוקף וגם איני יכולה כרגע לשלוט בתגובתי לטראומה. אך מה שאני כן יכולה ויעשה זה למצוא דרך לחיות שוב וכמה שיותר נורמאלי שאפשר.

טיפול טראומה מותאם זו דרך אדירה לעזור לי. בתקופה זו אני נעזרת בשירותי הרווחה ומתמידה בטיפול שהם מסבסדים לי, אך המטפלת דרכם אינה מלומדת בטיפול בטראומה ובאופן זה . אני באמת זקוקה למישהי שתוכל לעזור לי ללחום ולעשות את החיים האלה אפשריים לחיות . הכרחי שתהיה לי מטפלת המומחית לעינייני טראומה , אך זה יקר מידי בשבילינו לשלם..


עוד דרך בה אוכל לעזור לעצמי , זה ע"י אילוף כלב נחיה בשבילי. שמעתי על כל כך הרבה דרכים בהם כלב נחיה יוכל לעזור לי. מצאתי מקום שמתעסק באילוף שכזה ובשעה טובה התחלנו תהליך של שנה להתאמת כלב ואילופו לצורכי. בעז"ה כלב זה יוכל גם לעזור לי להפחתת החרדות ויציאה מהדיכאון.

למרות שכרגע אין לנו את הסכום הניצרך למימון האילוף והכלב, מנהל החווה איפשר לי להתחיל בתהליך אך לא נוכל לקבל הכלב הביתה עד אשר נשלם את מלוא הסכום של 22,000 ₪

שלישית, חברה שלי חשבה על הרעיון לבנות גדר סביב לנחלתינו בכדי שאוכל להתהלך בכוחות עצמי וללא תקלות בחצר ביתינו להמשיך לקיים את המשק הקטן שלנו, להפעיל ברוגע את הפעילויות שלי עם הילדים ובעיקר בכדי להיות ברוגע עם ילדי ובלי שבעלי וילדי יצטרכו לחוות את המראה המזעזע שלי קורסת בעילפון ..
התחלנו את בניית הגדר אך זקוקים להשלמת סכום העלויות על מנת לסיים אותו.

לאחרונה התחלתי לחוש שאיני יכולה לחיות חיים אלו יותר. סבל כואב ומתמשך ותלות מוחלטת בנדיבותם של אחרים לכל דבר. אני מנסה להישאר אופטימית וחיובית למען ילדי וזה קשה כל כך ! במיוחד כשדברים שיכולים לעזור לי , נמצאים קרוב אך מחוץ ליכולת להשגה...
אני רוצה שלילדי תהיה האמא הכי נורמאלית שאפשר לי להיות, בעזרת ה' אני רוצה שיפתח, בני הפיקח בן ה 5, לא יצטרך לחוש האחריות על ביטחוני כשאנו יוצאים החוצה. אהיה יכולה להיות בשליטה על גופי כמה שמתאפשר ולא אזדקק להיות תלויה ונסמכת באחרים כל הזמן. זה גם יקל מאד על שלמה, בעלי, לחיות את החיים בלי לדאוג כל הזמן לשלומי.


כולי תקוה שנוכל לגייס מספיק כסף בכדי לאפשר להוציא לפועל לעת עתה את שלושת העיניינים המוזכרים לעיל (1. טיפול מותאם, 2. כלב נחיה 3. וגדר) בכדי לאפשר לי להתקדם ולהשיג את מיטב הריפוי וההחלמה שאוכל.

____ איני נשארת בדממה ולכן פונה אליכם לעזרה. הנני מבקשת באם תוכלו לעזור לי להשיג דברים אלו שיוכלו לעזור לי לתיפקוד ללא תלות ולריפוי עצמי ורווחת וגאולת משפחתי .
מודה לך עמוקות ממעמקי ליבי על היותך צעד בריפוי שלי.
ה' תן לי כוח!
תודה !
תהילה אילה לזר

https://payboxapp.page.link/FmTxbJr919p8ssMT8